תפיסת המציאות

– 

כתבי בעל הסולם, מאמר: "מבוא לספר הזוהר", אות ל"ד, עמ' 112

– 

בְּחוּשׁ הָרְאִיָּה שֶׁלָּנוּ,

שֶׁאָנוּ רוֹאִים לְפָנֵינוּ

עוֹלָם גָּדוֹל עֲנָקִי,

וְכל מְלוֹאוֹ הַנֶּהְדָּר.

–

הֲרֵי בֶּאֱמֶת

אֵין אָנוּ רוֹאִים כּל זֶה

אֶלָּא רַק

בִּפְנִימִיּוּתֵנוּ עַצְמָה,

 –

כְּלוֹמַר, בַּמּוֹחַ הָאֲחוֹרִי שֶׁלָּנוּ,

יֵשׁ שָמָּה כְּעֵין מְכוֹנָה פוֹטוֹגְרָאפִית

הַמְצַיֶּירֶת לָנוּ שָמָּה

כּל הַנִּרְאֶה לָנוּ,

–

וְלא כְּלוּם מִחוּץ לָנוּ.

 –

איור עם שרטוט של הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיעור (18.8.08) על "מבוא לספר הזוהר"

חמישה חושים

חֲמִישָׁה חוּשִׁים

 כתבי בעל הסולם, מאמר: "מבוא לספר הזוהר", אות י"ב, עמ' 104

–

חוּשׁ הָרְאִיָּה,

מַצִּיעַ לָנוּ רַק צְלָלִים

מִן הַמַּהוּת הַנִּרְאֵית,

בְּעֵרֶךְ הִתְרַשְּמוּתָם מוּל הָאוֹר.

 –

וְחוּשׁ הַשְּׁמִיעָה,

הוּא רַק כּוֹחַ הַכָּאָה

שֶׁל אֵיזֶה מַהוּת בַּאֲוִיר.

וַאֲוִיר הַנִּדְחָה מִכּוֹחוֹ,

מַכֶּה עַל הַתּוֹף שֶׁבְּאוֹזְנֵינוּ.

וְאָנוּ שׁוֹמְעִים

שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה מַהוּת בְּקִרְבָתֵנוּ.

 –

וְחוּשׁ הָרֵיחַ,

הוּא רַק אֲוִיר יוֹצֵא מֵהַמַּהוּת

וּמַכֶּה עַל עֲצַבֵּי הָרֵיחַ שֶׁלָּנוּ,

וְאָנוּ מְרִיחִים.

–

וְכֵן הַטַּעַם,

הוּא רַק תּוֹלָדָה

מִנְּגִיעַת אֵיזֶה מַהוּת

בַּעֲצַבֵּי הַטַּעַם שֶׁלָּנוּ.

–

הֲרֵי שֶׁכָּל ד' הַחוּשִׁים הָאֵלּוּ

אֵינָם מַצִּיעִים לָנוּ

רַק גִילוּיָם שֶׁל הַפְּעוּלוֹת

הַמְסוֹבְבוֹת מֵאֵיזוֹ מַהוּת,

וְלא כְּלוּם מִן מַהוּת עָצְמָה.

– 

וַאֲפִילוּ חוּשׁ הַמִישׁוּשׁ,

שֶׁהוּא הֶחָזָק מֵהַחוּשִׁים,

הַמַּבְדִּיל בֵּין חָם לְקַר

וּבֵין מוּצָק לָרַךְ,

הֲרֵי כָּל אֵלּוּ אֵינָם,

אֶלָּא גִילוּי פְּעוּלוֹת

שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּהוּת,

וְהֵמָּה רַק מִקְרִים שֶׁל הַמַּהוּת,

.

– 

כִּי הַחַם אֶפְשָׁר לְקַרְרוֹ,

וְהַקַּר אֶפְשָׁר לְחַמְּמוֹ,

וְהַמּוּצָק אֶפְשָׁר לְהָפֵּךְ

בִּמְלֵאכֶת הַכִימְיָה לְנוֹזְלִים,

וְהַנּוֹזְלִים לַאֲוִירִים,

דְּהַיְנוּ רַק גָּאזִים,

שֶׁכְּבָר פָּקַע לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ

כָּל הֶבְחֵן מְה' הַחוּשִׁים,

–

וְעִם כָּל זֶה

עוֹד הַמַּהוּת קַיֶּימֶת בּוֹ,

שֶׁהֲרֵי אַתָּה יָכוֹל שׁוּב

לְהַפֵּךְ אֶת הָאֲוִירִים לְנוֹזְלִים

וְהַנּוֹזְלִים לְמוּצָק.

–

הֲרֵי בְּעָלִיל לְעֵינֶיךָ,

שֶׁה' הַחוּשִׁים

לא יְגַלּוּ לָנוּ שׁוּם מַהוּת,

אֶלָּא רַק מִקְרִים

וְגִילוּי פְּעוּלוֹת מִן הַמַהוּת.

–

וְנוֹדַע, שֶׁכָּל מַה

שֶׁאֵינוֹ בָּא אֵלֵינוּ בְּמוּחָש

אֵינוֹ בָּא גַּם בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּנוּ,

וּמַה שֶׁלא יָבוֹא בַּדִּמְיוֹן

לא יָבוֹא לְעוֹלָם בַּמַּחֲשָׁבָה,

וְאֵין לָנוּ דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִשְׂכִּיל אוֹתוֹ.

– 

הֲרֵי שֶׁאֵין לַמַּחֲשָׁבָה

תְּפִיסָה כְּלַל בַּמַּהוּת.

וְלא עוֹד,

אֶלָּא אֲפִילוּ מַהוּתֵנוּ עַצְמֵנוּ,

לא נוֹדַע לָנוּ מַה הִיא.

 –