חירות הרצון שלי

חֵירוּת הָרָצוֹן שֶלִי

כתבי בעל הסולם, מאמר "החרות", עמ' 414-415

–

אֲנִי יוֹשֵב,

אֲנִי מִתְלַבֵּש,

אֲנִי שָׂח,

אֲנִי אוֹכֵל.

– 

כּל זאת –

לא מִשוּם שֶאֲנִי

רוֹצֶה לָשֶבֶת כָּךְ,

וַאֲנִי רוֹצֶה לְהִתְלַבֵּש כָּךְ,

וּלְדַבֵּר כָּךְ,

וְלֶאֱכוֹל כָּךְ.

–

אֶלָּא מִכֵּיוָון

שֶאֲחֵרִים רוֹצִים,

שֶאֵשֵב וְאֶתְלַבֵּש

וַאֲדַבֵּר וְאוֹכַל

בְּצוּרָה זוֹ.

–

כּל זֶה לְפִי

רְצוֹנָם וְטַעֲמָם

שֶל הַחֶבְרָה,

וְלא רְצוֹנִי הַחוֹפְשִי.

 

–

יֶתֶר עַל כֵּן,

אֲנִי עוֹשֶה כל אֵלֶה

עַל פִּי רוֹב בְּנִיגוּד לִרְצוֹנִי,

כִּי יוֹתֵר נוֹחַ לִי

לְהִתְנַהֵג בְּפַשְטוּת

בְּלִי שוּם עוֹל,

  –

אֶלָּא שֶאֲנִי מְשוּעַבָּד

בְּכל תְּנוּעוֹתַיי,

וְאָסוּר בְּכַבְלֵי בַּרְזֶל,

בִּטְעָמִים וְנִימוּסִים

שֶל אֲחֵרִים,

שֶהֵם הַחֶבְרָה.

 –

אִם כֵּן

אִמְרוּ נָא לִי,

הֵיכָן חֵירוּת הָרָצוֹן שֶלִי?

–

–