ארכיון הבלוג
שק של אגוזים
–
שַׂק שֶׁל אֱגוֹזִים
משל מכתבי בעל הסולם, מאמר: "האומה", עמ' 489
–
אָנוּ דּוֹמִים
לַגַּל שֶׁל אֱגוֹזִים,
הַמְאוּחָדִים מִבַּחוּץ
לְגוּף אֶחָד,
עַל יְדֵי שַׂק הָעוֹטֵף
וּמְאַגֵּד אוֹתָם.
–
אֲשֶׁר מִידַת
הָאִיחוּד הַהוּא
אֵינָהּ עוֹשָׂה אוֹתָם
לְגוּף מְלוּכָּד.
–
אֶלָּא כּל תְּנוּדָה קַלָּה
הַנַּעֲשָׂה עַל הַשַּׂק,
מוֹלִיד בָּהֶם הִתְרוֹצְצוּת
וּפֵירוּדִים זֶה מִזֶּה.
–
וְעַל יָדָהּ הֵם בָּאִים
בְּכל פַּעַם מֵחָדָשׁ
לְצֵירוּפִים
וּלְאִיחוּדִים חֶלְקִיִים.
אחת הסגולות היקרות, שאיבדנו במשך גלותנו, והחשובה מכל – היא אבידת הכרת הלאומיות. היינו, הרגש הטבעי ההוא, המקשר ומקיים כל אומה ואומה. כי חוטי אהבה, המקשרים את האומה, שהם כל כך טבעי ופרימיטיבי בכל האומות, נתנוונו וניתקו מלבותינו, חלפו עברו ואיננם… מתוך עיתון "האומה" של בעל הסולם
–
חוק ההתפתחות
חוֹק הַהִתְפַּתְּחוּת
כתבי בעל הסולם, מאמר: "האומה", עמ' 496
–
אֵין לְךָ דָּבָר
שֶׁלא יַעֲבוֹר
תַּחַת חוֹק הַבַּרְזֶל
שֶׁל הִתְפַּתְּחוּת הַדְרָגָתִי,
–
הַמְּסוֹבֵב וּבָא
מִכּוֹחַ הִתְרוֹצְצוּת
שֶׁל שְׁנֵי כּוֹחוֹת זֶה בַּזֶּה:
כּוֹחַ הַבּוֹנֶה
וְכוֹחַ הַשּׁוֹלֵל וּמְהָרֵס.
–
וְעַל יְדֵי מִלְחַמְתָּם הַקָּשָׁה
וְהַתְּמִידִית זֶה בַּזֶּה,
נִמְצָאִים יוֹצְרִים וּמַשְׁלִימִים
אֶת כְּלַל הַמְּצִיאוּת בִּכְלָלוֹ,
וְכל פְּרָט שֶׁל הַמְּצִיאוּת
בִּפְרָטִיּוּתוֹ.
.
שורש המחלה
שׁוֹרֶשׁ הַמַּחֲלָה
כתבי בעל הסולם מאמר: "האומה", עמ' 499-500
–
רוֹפֵא שֶׁאֵינוֹ מֵשִׂים לֵב
לְשׁוֹרֶשׁ הַגּוֹרֵם שֶׁל הַמַּחֲלָה,
אֶלָּא מְרַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה
לְפִי תְּכוּנָתָהּ הַחִיצוֹנִית בִּלְבַד
שֶׁל הַמַּחֲלָה.
–
שִׁיטָה כָּזוֹ הִיא תָּמִיד
קְרוֹבָה לְהֶזֵּק יוֹתֵר מֵהַתּוֹעֶלֶת.
כִּי צְרִיכִים לָקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן
אֶת שְׁנֵיהֶם:
הֵן הַגּוֹרֵם שֶׁל הַמַּחֲלָה,
וְהֵן הַמַּחֲלָה עַצְמָהּ.
–
וְאָז
אֶפְשָׁר לְהַתְאִים
רְפוּאָה בְּטוּחָה.
–