ארכיון הבלוג

אהבה של אב לבנו

אַהֲבָה שֶׁל אָב לִבְנוֹ

כתבי בעל הסולם, מאמר: "מבוא לספר הזוהר", אות ל"ג, עמ' 112

אָב "מִצְטַמְצֵם"

לְהַרְאוֹת לִבְנוֹ יַקִּירוֹ הַקָּטָן,

פָּנִים שֶׁל צַעַר

וּפָנִים שֶׁל נַחַת,

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ

לא מִן הַצַּעַר

וְלא מִן הַנַּחַת כְּלוּם,

אֶלָּא עוֹשֶׂה זאת רַק

לְהַפְעִיל אֶת בְּנוֹ הֶחָבִיב

וּלְהַרְחִיב הֲבָנָתוֹ

בִּכְדֵי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִימוֹ.

וְרַק אַחַר שֶׁיִּגְדַּל הַבֵּן,

יַשְׂכִּיל וְיֵדַע

שֶׁכל מַה שֶׁעָשָׂה אָבִיו,

לא הָיָה בּוֹ שׁוּם מַמָּשִיּוּת יוֹתֵר

אֶלָּא רַק בִּכְדֵי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִימוֹ.

hahavat-av-le-bno_small

קבלה ונתינה

קַבָּלָה וּנְתִינָה

כתבי בעל הסולם, "מאמר לסיום הזוהר", עמ' 475

יֵשׁ לָדַעַת

שֶׁעִנְיָינִים רוּחָנִיִּים

אֵינָם כְּעִנְיָנִים גַּשְׁמִיִּים

שֶׁבָּהֶם הַנְּתִינָה וְהַקַּבָּלָה

בָּאִים כְּאֶחָד.

כִּי בָּרוּחָנִיּוּת

זְמַן נְתִינָה לְחוּד

וּזְמַן קַבָּלָה לְחוּד.

כִּי תְּחִילָּה

נִיתָּן הַדָּבָר לַמְּקַבֵּל,

וּבִנְתִינָה זוֹ נוֹתְנִים לוֹ

רַק הִזְדַּמְּנוּת לְקַבֵּל,

אֲבָל עוֹד לא קִיבֵּל כְּלוּם.

עַד שֶׁמִּתְקַדֵּשׁ וּמִטַּהֵר כָּרָאוּי,

וְאָז זוֹכֶה לְקַבֵּל הַדָּבָר,

בְּאוֹפֶן שֶׁמִּזְּמַן הַנְּתִינָה

עַד זְמַן הַקַּבָּלָה

יָכוֹל לְהִתְעַכֵּב זְמַן מְרוּבֶּה.

.

שרטוט של הרב ד"ר מיכאל לייטמן (25.04.08) על "מאמר לסיום הזוהר"

ספר הוא גשר

סֵפֶר הוּא גֶּשֶׁר

הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיעור (09.05.08) על "מאמר לסיום הזוהר"

הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא לא סֵפֶר,

אֶלָּא הוּא קֶשֶׁר חַי

בְּתוֹךְ הַהֲבָנָה שֶׁלְּךָ,

בְּתוֹךְ הַהַרְגָּשָׁה שֶׁלְּךָ,

הוּא הַדּוּ שִׂיחַ שֶׁלְּךָ,

עִם הַמַּעֲרֶכֶת הַמְּתוּקֶנֶת,

שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ וּמִתְקַדֵּם אֵלֶיהָ,

וְנִכְלַל בָּהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר.