אמת ושקר

אֱמֶת וָשֶׁקֶר

כתבי רב"ש כרך ב', חלק 'אגרות', אגרת ט"ז, עמ' 1447

–

כְּלָל יָדוּעַ הוּא,

שֶׁדָּבָר קָטָן אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת,

מַה שֶׁאִם כֵּן דָּבָר גָּדוֹל,

יוֹתֵר קַל לִרְאוֹת.

.

.

לָכֵן, בִּזְמַן שֶׁאָדָם עוֹסֵק בִּמְעַט שְׁקָרִים,

אֵין הוּא מְסוּגָּל לִרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת,

אֵיךְ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַשֶּׁקֶר.

אֶלָּא הוּא אוֹמֵר,

שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת.

וְאֵין לְךָ שֶׁקֶר גָּדוֹל מִזֶּה.

 –

וְהַטַּעַם הוּא,

מִשּׁוּם שֶׁאֵין לוֹ כל כָּךְ שְׁקָרִים,

שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת אֶת מַצָּבוֹ הָאֲמִיתִי.

 –

מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּזְּמַן שֶׁהָאָדָם

רָכַשׁ לוֹ הַרְבֵּה שְׁקָרִים,

נִמְצָא שֶׁהַשֶּׁקֶר כְּבָר נִתְגַּדֵּל אֶצְלוֹ בְּשִׁיעוּר,

שֶׁאִם רוֹצֶה לִרְאוֹת,

כְּבָר זֶה בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִרְאוֹת.

– 

נִמְצָא שֶׁעַכְשָׁיו,

בִּזְמַן שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַשֶּׁקֶר,

שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ שֶׁל שֶׁקֶר,

אֲזַי הוּא רוֹאֶה אֶת מַצָּבוֹ הָאֲמִיתִי.

הַיְינוּ, שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הָאֱמֶת בְּנַפְשׁוֹ,

אֵיךְ לַעֲלוֹת עַל הַמְּסִילָה הַנְּכוֹנָה.

.

.

נִמְצָא שֶׁנְּקוּדַת הָאֱמֶת הַזאת,

שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַשֶּׁקֶר,

הִיא הָאֶמְצָעִי בֵּין אֱמֶת לְשֶׁקֶר.

וְזֶהוּ הַגֶּשֶׁר הַמְקַשֵּׁר בֵּין הָאֱמֶת לַשֶּׁקֶר.

כִּי הַנְּקוּדָה הַזּוֹ הִיא הַסּוֹף שֶׁל הַשֶּׁקֶר,

וּמִכָּאן וְאֵילָךְ מַתְחִילָה דֶּרֶך הָאֱמֶת.

–