מי אני?

 כתבי בעל הסולם, מאמר: "מבוא לספר הזוהר", אות י"ב, עמ' 104

–

אֲנִי מַרְגִּיש וְיוֹדֵעַ,

שֶאֲנִי תּוֹפֵס

מָקוֹם בָּעוֹלָם,

 –

וַאֲנִי מוּצָק,

וַאֲנִי חָם,

וַאֲנִי חוֹשֵב,

וְכַדוֹמֶה

מִגִילוּי פְּעוּלוֹת מַהוּתִי,

 –

אֲבָל אִם תִּשְאָלֵנִי

מַה מַהוּתִי עַצְמִי,

שֶכל אֵלּוּ הַגִילוּיִים

נִמְשָכִים מִמֶּנּוּ,

אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לְהַשִיב לְךָ.

.

–

?mi ani

mitoch "mavo lesefer hazohar" shel Baal HaSulam

,ani margish ve-yo-de-a

she-ani tofes

,makom ba-olam

–

,va-ani mutzak

,va-ani cham

,va-ani choshev

,vechadomeh

,migiluy pe-u-lot mahuti

–

aval im tishaleni

,ma mahuti atzmi

shekol elu hagiluyim

,nimshachim mimeno

.ey-ni yo-de-a ma lehashiv lecha

–

?Who Am I

From "Preface to the Book of  Zohar" by Baal HaSulam

I feel and I know

that I take up space

,in the world

–

,and that I am solid

,and warm

,and that I think

and other such manifestations

,of the operations of my essence

–

but if you ask me

,about my own essence

,from which all these manifestations stem

.I do not know what to reply to you

–

–

חירות הרצון שלי

חֵירוּת הָרָצוֹן שֶלִי

כתבי בעל הסולם, מאמר "החרות", עמ' 414-415

–

אֲנִי יוֹשֵב,

אֲנִי מִתְלַבֵּש,

אֲנִי שָׂח,

אֲנִי אוֹכֵל.

– 

כּל זאת –

לא מִשוּם שֶאֲנִי

רוֹצֶה לָשֶבֶת כָּךְ,

וַאֲנִי רוֹצֶה לְהִתְלַבֵּש כָּךְ,

וּלְדַבֵּר כָּךְ,

וְלֶאֱכוֹל כָּךְ.

–

אֶלָּא מִכֵּיוָון

שֶאֲחֵרִים רוֹצִים,

שֶאֵשֵב וְאֶתְלַבֵּש

וַאֲדַבֵּר וְאוֹכַל

בְּצוּרָה זוֹ.

–

כּל זֶה לְפִי

רְצוֹנָם וְטַעֲמָם

שֶל הַחֶבְרָה,

וְלא רְצוֹנִי הַחוֹפְשִי.

 

–

יֶתֶר עַל כֵּן,

אֲנִי עוֹשֶה כל אֵלֶה

עַל פִּי רוֹב בְּנִיגוּד לִרְצוֹנִי,

כִּי יוֹתֵר נוֹחַ לִי

לְהִתְנַהֵג בְּפַשְטוּת

בְּלִי שוּם עוֹל,

  –

אֶלָּא שֶאֲנִי מְשוּעַבָּד

בְּכל תְּנוּעוֹתַיי,

וְאָסוּר בְּכַבְלֵי בַּרְזֶל,

בִּטְעָמִים וְנִימוּסִים

שֶל אֲחֵרִים,

שֶהֵם הַחֶבְרָה.

 –

אִם כֵּן

אִמְרוּ נָא לִי,

הֵיכָן חֵירוּת הָרָצוֹן שֶלִי?

–

–

תפיסת המציאות

– 

כתבי בעל הסולם, מאמר: "מבוא לספר הזוהר", אות ל"ד, עמ' 112

– 

בְּחוּשׁ הָרְאִיָּה שֶׁלָּנוּ,

שֶׁאָנוּ רוֹאִים לְפָנֵינוּ

עוֹלָם גָּדוֹל עֲנָקִי,

וְכל מְלוֹאוֹ הַנֶּהְדָּר.

–

הֲרֵי בֶּאֱמֶת

אֵין אָנוּ רוֹאִים כּל זֶה

אֶלָּא רַק

בִּפְנִימִיּוּתֵנוּ עַצְמָה,

 –

כְּלוֹמַר, בַּמּוֹחַ הָאֲחוֹרִי שֶׁלָּנוּ,

יֵשׁ שָמָּה כְּעֵין מְכוֹנָה פוֹטוֹגְרָאפִית

הַמְצַיֶּירֶת לָנוּ שָמָּה

כּל הַנִּרְאֶה לָנוּ,

–

וְלא כְּלוּם מִחוּץ לָנוּ.

 –

איור עם שרטוט של הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיעור (18.8.08) על "מבוא לספר הזוהר"

חמישה חושים

חֲמִישָׁה חוּשִׁים

 כתבי בעל הסולם, מאמר: "מבוא לספר הזוהר", אות י"ב, עמ' 104

–

חוּשׁ הָרְאִיָּה,

מַצִּיעַ לָנוּ רַק צְלָלִים

מִן הַמַּהוּת הַנִּרְאֵית,

בְּעֵרֶךְ הִתְרַשְּמוּתָם מוּל הָאוֹר.

 –

וְחוּשׁ הַשְּׁמִיעָה,

הוּא רַק כּוֹחַ הַכָּאָה

שֶׁל אֵיזֶה מַהוּת בַּאֲוִיר.

וַאֲוִיר הַנִּדְחָה מִכּוֹחוֹ,

מַכֶּה עַל הַתּוֹף שֶׁבְּאוֹזְנֵינוּ.

וְאָנוּ שׁוֹמְעִים

שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה מַהוּת בְּקִרְבָתֵנוּ.

 –

וְחוּשׁ הָרֵיחַ,

הוּא רַק אֲוִיר יוֹצֵא מֵהַמַּהוּת

וּמַכֶּה עַל עֲצַבֵּי הָרֵיחַ שֶׁלָּנוּ,

וְאָנוּ מְרִיחִים.

–

וְכֵן הַטַּעַם,

הוּא רַק תּוֹלָדָה

מִנְּגִיעַת אֵיזֶה מַהוּת

בַּעֲצַבֵּי הַטַּעַם שֶׁלָּנוּ.

–

הֲרֵי שֶׁכָּל ד' הַחוּשִׁים הָאֵלּוּ

אֵינָם מַצִּיעִים לָנוּ

רַק גִילוּיָם שֶׁל הַפְּעוּלוֹת

הַמְסוֹבְבוֹת מֵאֵיזוֹ מַהוּת,

וְלא כְּלוּם מִן מַהוּת עָצְמָה.

– 

וַאֲפִילוּ חוּשׁ הַמִישׁוּשׁ,

שֶׁהוּא הֶחָזָק מֵהַחוּשִׁים,

הַמַּבְדִּיל בֵּין חָם לְקַר

וּבֵין מוּצָק לָרַךְ,

הֲרֵי כָּל אֵלּוּ אֵינָם,

אֶלָּא גִילוּי פְּעוּלוֹת

שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּהוּת,

וְהֵמָּה רַק מִקְרִים שֶׁל הַמַּהוּת,

.

– 

כִּי הַחַם אֶפְשָׁר לְקַרְרוֹ,

וְהַקַּר אֶפְשָׁר לְחַמְּמוֹ,

וְהַמּוּצָק אֶפְשָׁר לְהָפֵּךְ

בִּמְלֵאכֶת הַכִימְיָה לְנוֹזְלִים,

וְהַנּוֹזְלִים לַאֲוִירִים,

דְּהַיְנוּ רַק גָּאזִים,

שֶׁכְּבָר פָּקַע לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ

כָּל הֶבְחֵן מְה' הַחוּשִׁים,

–

וְעִם כָּל זֶה

עוֹד הַמַּהוּת קַיֶּימֶת בּוֹ,

שֶׁהֲרֵי אַתָּה יָכוֹל שׁוּב

לְהַפֵּךְ אֶת הָאֲוִירִים לְנוֹזְלִים

וְהַנּוֹזְלִים לְמוּצָק.

–

הֲרֵי בְּעָלִיל לְעֵינֶיךָ,

שֶׁה' הַחוּשִׁים

לא יְגַלּוּ לָנוּ שׁוּם מַהוּת,

אֶלָּא רַק מִקְרִים

וְגִילוּי פְּעוּלוֹת מִן הַמַהוּת.

–

וְנוֹדַע, שֶׁכָּל מַה

שֶׁאֵינוֹ בָּא אֵלֵינוּ בְּמוּחָש

אֵינוֹ בָּא גַּם בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּנוּ,

וּמַה שֶׁלא יָבוֹא בַּדִּמְיוֹן

לא יָבוֹא לְעוֹלָם בַּמַּחֲשָׁבָה,

וְאֵין לָנוּ דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִשְׂכִּיל אוֹתוֹ.

– 

הֲרֵי שֶׁאֵין לַמַּחֲשָׁבָה

תְּפִיסָה כְּלַל בַּמַּהוּת.

וְלא עוֹד,

אֶלָּא אֲפִילוּ מַהוּתֵנוּ עַצְמֵנוּ,

לא נוֹדַע לָנוּ מַה הִיא.

 –

ד' אופנים להשכלה

ד' אוֹפָנִים לַהַשְׂכָּלָה

כתבי בעל הסולם, מאמר: "מבוא לספר הזוהר", אות י"א, עמ' 104

–

כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר:

אִישׁ גִּיבּוֹר

אוֹ אִישׁ אֲמִיתִי

אוֹ שַׁקְרָן,

–

הֲרֵי לְפָנֶיךָ:

א) חוֹמֶר שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא גּוּפוֹ.

ב) צוּרָה מְלוּבֶּשֶׁת בְּחוֹמֶר שֶׁלּוֹ,

שֶׁהִיא "גִּיבּוֹר" אוֹ "אֲמִיתִי" אוֹ "שַׁקְרָן".

 –

ג) צוּרָה מוּפְשֶטֶת,

שֶׁהִיא לְהַפְשִׁיט הַצּוּרָה

שֶׁל "גִּיבּוֹר" וַ"אֲמִיתִי" וְ"שַׁקְרָן"

מֵעַל חוֹמֶר הָאִישׁ,

וּלְהַשְׁכִּיל ג' צוּרוֹת הַלָּלוּ כְּשֶׁהֵן לְעַצְמָן,

בִּלְתִּי מְלוּבָּשׁוֹת בְּשׁוּם חוֹמֶר וְגוּף,

 –

כְּלוֹמַר, לְהַשְׂכִּיל הַמִּידוֹת

שֶׁל גְּבוּרָה וֶאֱמֶת וְשֶׁקֶר,

וּלְהַבְחִין בָּהֶן מַעֲלָה אוֹ גְּנוּת,

בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מוּפְשָטוֹת מִכל חוֹמֶר.

– 

ד) מַהוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ.

העולם "אצלו"

הָעוֹלָם "אֶצְלוֹ"

כתבי בעל הסולם, מאמר: "מבוא לספר הזוהר", אות ל"ב, עמ' 112

–

וּתְדַמֶּה זֶה אֶל נֵר,

שֶׁבֵּין אִם תַּדְלִיק מִמֶּנּוּ

אֶלֶף אַלְפֵי רַבֵּי רְבָבוֹת נֵרוֹת,

אוֹ לא תַּדְלִיק מִמֶּנּוּ כְּלוּם,

– 

לא תִּמְצָא מֵחֲמַת זֶה

שׁוּם שִׁינוּי בְּאֶפֶס מָה

בַּנֵּר עַצְמוֹ.

– 

כֵּן עוֹלָם הָאֲצִילוּת

כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ,

אֵין בּוֹ שׁוּם שִׁינוּי מַשֶּׁהוּ,

– 

בֵּין אִם הַתַּחְתּוֹנִים מְקַבְּלִים הֵימֶנּוּ

שִׁפְעוֹ בְּשֶׁפַע גָּדוֹל,

וּבֵין שֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים כְּלוּם הֵימֶנּוּ.

– 

וְכל הַגַּדְלוּת הָאֲמוּרָה

רוֹבֶצֶת רַק עַל הַתַּחְתּוֹנִים בִּלְבַד.

–